תפקיד ההורה בהתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות

ימים לא פשוטים עברו על כולנו, כאשר אירוע רודף אירוע ואווירה של לחץ וחרדה אופפת רבים מאתנו. התמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות היא הזדמנות להכיר כלים שיכולים לסייע לנו בהתנהלות עם מצבי משבר ולסגל אותם באופן שיהוו עבורנו ועבור ילדינו כלי עזר בעתיד.

במפגש טיפולי אמרה לי רוני בת 30, אימא צעירה: "מאז שאני אימא זה סיפור אחר לגמרי, הלחץ שלי בזמן האזעקות הרבה יותר גדול מפעם, כי אני אחראית על עוד מישהי ואני צריכה לרוץ עם הקטנה לממ"ד וזה ממש לא פשוט". אכן, אנו מתמודדים עם מציאות לא קלה.

מצבי לחץ ואי ודאות מכניסים את ההורים לחרדות ולחששות הן בפן האישי (מה יקרה לי?) והן בפן ההורי (מה יקרה לילדי?). למרות זאת, הורים עדיין צריכים לתווך את המציאות הלא פשוטה לילדיהם.

הורים נמצאים לעיתים קרובות במצב שבו הם אינם יודעים איך ילדיהם קלטו את המידע שמופץ בסביבתם וכיצד הם מפרשים אותו. במרבית המקרים התשובה לכך היא פשוטה: הילדים קולטים המון מידע (מכלי התקשורת, מהשיחות בין ההורים, מחברים לכיתה, מהצוות החינוכי וכיו"ב) אולם הם לא יודעים כיצד לפרש את המידע.

ילדים קולטים את הטון, את הדאגה והלחץ בו נמצאים ההורים, ומבינים שיש מצב חירום, אך אינם בהכרח מסוגלים לתפוס למה וכיצד עליהם להתנהג.

שלבים בהתמודדות

טפלו בעצמכם - התובנה החשובה בהתמודדות של הורים עם מצבי לחץ ואי ודאות היא לדאוג לבריאותם הנפשית. בדיוק כמו שבמטוס ההוראות הן שראשית על המבוגר להניח את מסיכת החמצן ורק אחר כך להניח אותה על הילדים, כך גם במצבי חירום אחרים. על ההורים להטעין את עצמם בתקופות של משבר, לקחת זמן להפוגה קלה, לעשות דברים שמיטיבים את התחושה האישית, וכל זאת כדי להיות בכשירות מלאה להתמודדות עם הקשיים של הילדים.

הצגת מידע מסודר - בהתאם לגיל רצוי לשתף את הילדים בעובדות במידע מסודר ומאורגן. לדוגמא: לילד בן חמש הייתי אומרת בהקשר לחרדה מהטילים, "אנחנו נמצאים במצב זמני במדינה, יורים עלינו טילים ולכן יש אזעקה. אנחנו מגנים על עצמנו באמצעות כניסה לממ"ד. יש לנו צבא חזק שיודע להתמודד עם המציאות הזאת ולצבא יש כלי שנקרא "כיפת ברזל" שפוגע בטיל ומונע פגיעה באנשים. אם יש לך שאלות אשמח לענות".

חשוב להבין שהצגת העובדות בלשון ברורה ובהירה מסייעת להרגעה של הילדים. מנגד, הסתרה של העובדות, הכחשת מציאות והצגה חלקית של האירועים, הם אלה שגורמים לילדים לחרדה מיותרת. אם הילדים מביעים חשש כדאי לומר להם שזו תחושה טבעית וגם אתם חוששים. אמירות כמו "אין סיבה לחשוש", "אין ממה לדאוג", לא יעזרו להרגיע את החששות ויגבירו את תחושת חוסר האמון של הילדים בכם.

פיתוח של שיחה והחלפת חוויות מסייעים להכניס תחושה של שליטה והבנה לגבי המצב. לא להסס להסביר לילדים מה ידוע כרגע על המצב ומה אתם חושבים לגבי הצפוי בימים הקרובים. יש להדגיש כי גורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה במצב, וההורים מקשיבים להוראות ומתנהלים באופן האחראי ביותר.

כשההורה פתוח לשיחה ומסביר בשקט וברוגע את הדברים, הילד מרגיש בטוח להעלות קשיים ושאלות. חשוב להקשיב לשאלות ולענות להן בסבלנות, עצם העלאת השאלות על ידי הילדים מאפשרת להם לשחרר את המועקות ולדבר על הדברים שמהם הם פוחדים.

אם הילד חרד במיוחד - לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה עשוי לגרום ללחץ נוסף. כדאי להסביר שכרגע כולם בלחץ, שתחושות חרדה הן נורמליות ושהסכנות מטופלות. חשוב לתת לילד תשובות מלאות לשאלותיו, גם כאשר הן חוזרות על עצמן. חזרתיות על שאלות מסייעת לילדים לעכל ולעבד את המידע שהם קולטים.

עוגני ביטחון

חשוב מאוד להקנות תחושת שליטה ככל הניתן. כלומר, לצייד את הילדים ב"עוגני ביטחון" שנותנים הסבר קוגניטיבי, רציונלי, למה שמתרחש. עוגני הביטחון צריכים להיות מותאמים ליכולותיו של הילד ומטרתן להקנות ביטחון. למשל, ניתן לתאר ולהראות בתמונה לילדים כיצד כיפת ברזל מגנה עלינו בהצלחה ומיירטת את מרבית הטילים.

חשוב שהמסר יהיה מרגיע ולצורך כך יש להשתמש בעובדות שמסייעות לתחושת הביטחון, לדוגמא: יש צבא אשר מגן עלינו, מי ששומר על ההנחיות לא נפגע וכיו”ב.

התנהלות בתנאי חירום

שמירה על השגרה - יש חשיבות עליונה לשמירה על שגרת יום תקינה ומסודרת, גם כשהמצב מסוכן. כלומר, לא להשאיר את הילדים בבית במיוחד בגלל המצב, אלא אם יש הנחיה מפורשת לכך. הפרעה בסדר היום התקין מבלבלת ומלחיצה את הילדים, במיוחד הצעירים יותר. חשוב לארגן יחד פעולות של שיגרה, הכנת ארוחות משותפת, ניקיון הבית, לשחק במשחקי קופסא, לצפות בסרט ביחד, אפשר לצייר או לפסל. השגרה שומרת על כולנו ומרגיעה.

לנשום באופן מרגיע – לחץ נפשי משפיע על הגוף. התמודדות עם לחץ יכולה להתחיל בטכניקות של נשימה. הנשימה הנכונה במצב חרדה היא נשימה שבה מוציאים יותר אוויר ממה שמכניסים. עושים זאת באופן הבא: שואפים שאיפה ארוכה ואז נושפים לאט תוך ספירה עד 4 או 5. נשימות כאלה מאוד מרגיעות ואם חוזרים עליהן 5-10 פעמים הן מורידות לחץ.

כיווץ השרירים - בזמן לחץ ניתן לכווץ את כפות הידיים לאגרופים, לספור עד 4 ואז לשחרר. לחזור על כך 4-5 פעמים - זה מסייע לתחושת שחרור והורדת לחץ.

עשייה עבור אחרים – כדאי להתייעץ עם הילדים מה בני המשפחה יכולים לעשות בשביל אנשים אחרים? אולי נאפה עוגיות לשכנה הקשישה או לסבתא, נצייר ציור לחיילים, כל עשייה שהיא למען מישהו אחר מבורכת במצבים כאלה.