הדרך הנכונה לקבל החלטות

הימנעות מקבלת החלטות היא בפועל קבלת החלטה שלא להחליט, וזוהי דרך מאוד לא מוצלחת להתנהלות אישית, שמורידה את תחושת הערך העצמי ומובילה לתסכול רב

איריס (שם בדוי), 26, רווקה, עובדת כיום במשרד ממשלתי ומתגוררת בדירת שותפים. היא הגיעה לקליניקה מכיוון שלדבריה יש לה קושי לקבל החלטות ואילו כעת היא צריכה לקבל החלטה: מה יהיה העיסוק העיקרי שבו תבחר ואיזה מסלול לימודים עליה לבחור כדי להגשים את שאיפותיה.

איריס היא אדם חרוץ, סיימה שרות צבאי משמעותי בהצלחה ומיד עם שחרורה החלה לעבוד. אך במקביל היא מוטרדת מחוסר היכולת להחליט מה ללמוד. "אני לא מתקדמת בחיים, מרוב ההתלבטות, אני לא מחליטה ולא מצליחה לעבור לשלב הבא", היא משתפת אותי והדמעות מציפות את עיניה.

למה קשה להחליט

בשיחה שאנו מקיימות אני מציגה בפניה שני מרכיבים שעולים מתוך הקשיים שהיא חווה. המרכיב הראשון הוא תחושת אחריות רבה לעתידה המקצועי – היא מאד חוששת להתחיל ללמוד משהו שיתברר ככיוון שגוי וכאדם אחראי היא רוצה לוודא שהבחירה הראשונה שלה תהיה מוצלחת, טובה ומתאימה לה.

המרכיב השני הוא שאיריס רוצה מסלול של "גם וגם". כלומר, היא גם רוצה להמשיך לעבוד בעבודה הנוכחית שממנה היא מרוצה. לדבריה העבודה מעניינת והתנאים טובים. במקביל, היא רוצה להתמסר ללימודים ולהיות סטודנטית חסרת מחויבות. השילוב בין שני הרצונות יוצר אצלה קושי ואף קונפליקט.

אחד הקשיים שאיתם אנו מתמודדים כאנשים בוגרים הוא ההבנה כי בכל בחירה שנעשה אנו ניאלץ לוותר על האפשרויות האחרות. לדוגמא: אם אבחר לאכול עוגת שמנת - זה אומר שבאותו רגע אני מוותרת על האפשרות לשמור דיאטה, אם בחרתי לצאת לטיול הגדול אחרי הצבא - אני מוותרת על האפשרות לרכוש רכב, אם בחרתי לארח את המשפחה המורחבת לערב החג - אני מוותרת על האפשרות לנוח ולטייל לפני החג. במלים אחרות - אין גם וגם. כל החלטה שנקבל תוביל אותנו למסלול שבו ניאלץ לוותר על משהו.

כאנשים בוגרים, קבלת החלטות תופסת חלק מרכזי בחיינו היומיומיים. אנו מחליטים לבחור כמעט ללא הפסקה. החל מהחלטות שוליות כגון: מה ללבוש, מה לאכול, דרך החלטות יומיומיות בעלות חשיבות בינונית כגון: האם ליזום שיחה חשובה אך בלתי נעימה עם המנהל שלנו, או האם לקחת תפקיד שהוצע לנו אך לא בטוח שמתאים למהלך חיינו הנוכחי, ובהמשך החלטות חשובות יותר כגון: בחירת נכס מגורים, בחירת בן זוג לחיים, בחירת חברה מסוימת שתבצע עבורנו עבודה חיונית, וכלה בהחלטות גורליות כגון: האם לבצע ניתוח שהוא חיוני עבורנו אך בה המידה יכול לסכן אותנו.

הדרך להחליט

ישנן דרכים שונות לקבל החלטות ובהן משתנות מאדם לאדם בהתאם לאישיותו ולדרך שבה חונך. יש מי שמקבלים החלטות באופן רגשי, מהבטן ועל פי תחושות אינסטינקטיביות, והם מחליטים במהירות רבה וללא התלבטות נוספת. יהיו מי שיבקשו להחליט על בסיס רציונאלי, כלומר הם יבדקו יתרונות מול חסרונות, ואז יקבלו החלטה שתתבסס על מירב היתרונות.

ישנם כאלה שהחשיבה שלהם עדיין לא עצמאית, הם יבקשו חוות דעת של אנשים אחרים וייטו להחליט בהתאם לחוות הדעת שתשכנע אותם במידה הרבה ביותר. עם זאת, מי שמסתמכים על חוות דעת של אחרים ייטו לרוב "לצאת מבולבלים" כי לכל אחד מאתנו יש גישה אחרת לחיים. איריס היא אחת מאלה האחרונים.

כדי לסייע לאיריס אני מבקשת לטפח אצלה את המודעות לאופן המועדף עליה בקבלת החלטות. לצורך כך, חשוב להבין את הסגנון האישי שלה, להפנים שרוב ההחלטות שנקבל הן הפיכות (למעט החלטות גורליות של ממש). מי שחוששים לקבל החלטה, יהפכו לאנשים נמנעים. זה מצב מאד בעייתי ומאוד לא רצוי. הימנעות מקבלת החלטות היא בפועל קבלת החלטה שלא להחליט, וזוהי דרך מאוד לא מוצלחת המותירה את ההחלטה בידי אחרים. זוהי דרך שנמנעת מהסיכון בהחלטה לא נכונה אך בפועל לא מקדמת את האדם לשום מקום, מורידה את תחושת הערך העצמי ומובילה לתסכול רב.

רבים מאתנו רוצים לקבל החלטות "מושלמות" - החלטות שכולם יהיו מרוצים מהן והתוצאה תהיה הצלחה שמקובלת על כולם. זה מאט אותנו משום שמדובר במטרה שאינה מעשית. אין אפשרות לקבל החלטה שכולם יסכימו עליה שהיא "מוצלחת". כל החלטה שנקבל תהיה מלווה בביקורת מצד מי שיחשוב שיש לו החלטה טובה יותר. לא כולם יאהבו את הבחירות שלנו ולא כולם מיומנים לתת לנו עצה טובה. אנשים בוגרים, עלינו לקבל, להפנים ולעכל, שאין זה ריאלי לשאוף להסכמה כללית על ההחלטות שלנו ושהימנעות מקבלת החלטה מבזבזת לנו אנרגיה ומאטה את ההתקדמות שלנו.

אימון בקבלת החלטה

כדי לקדם את היכולת שלנו להחליט כדאי לאסוף מידע על החלופות שעומדות בפנינו. אם איריס בוחרת להישאר בעבודה הנוכחית עליה להבין שזה מותיר לה מסגרת מצומצמת ללימודים. אם תבחר בלימודים – היא כנראה תיאלץ לוותר על המשרה הנוכחית, וזאת כדי לקדם לעצמה עתיד עם השכלה. ניתן לבחון את האלטרנטיבות בצורה יצירתית וללא קיבעון.

בכל חלופה נבדוק מה יהיו התוצאות. אם מישהו בסביבה שלי לא יהיה מרוצה - זה חלק מהשיקולים שלנו, אלה החיים שלנו ועלינו לשרת בראש ובראשונה את הצרכים שלנו.

בסביבה הקרובה לנו ניתן למצוא עורכי דין, רופאים, מהנדסים, אנשי היי-טק וכיו"ב, הנושאים במקצועות "יוקרתיים" רק בגלל שזה מה שההורים רצו עבורם, אך הם לא אוהבים, לעתים בלשון המעטה, את המקצוע שלהם. הפגיעה שנגרמת למי שנוהג לוותר על עצמו כדי שאחרים יהיו מרוצים, למי שנאלץ לקום מדי יום לתחום לא מספק שאפילו גורם לתסכול ומרירות, היא באיכות החיים שלו ועלולה אף לגרום למחלות.

במהלך המפגשים איריס הבינה שהקושי שלה לקבל החלטות, נובע מכך שקשה לה לוותר על דברים ועל אפשרויות. היא הבינה שעד כמה עד כה החליטו עבורה על הכול: ההורים, החברות, המערכת הצבאית.

לראשונה היא הפנימה שעליה לקבל אחריות על ההחלטות שלה ושעליה ל"התאמן" בקבלת החלטות משמעותיות לבד.

כחלק מהאימון ביקשתי ממנה, לצמצם את האנשים איתם היא מתייעצת. למשל, אם נהגה להתייעץ עם ארבע חברות כעת עליה לבחור חברה אחת ולהתייעץ רק איתה. בתחילה, להתאמן על קבלת החלטות ברמת חשיבות בינונית, ואט-אט להתקדם לקבלת החלטות יותר משמעותיות.