האתגר שלאחר הגירושין - הורות משותפת

כאשר הגרוש שלה התנהל ב"מאבקי כוח" נאלצה טליה לגייס את יכולתה להתנהל כמבוגר אחראי ולנקוט מהלך שיוציא אותה מזירת המאבק. התוצאות של הצעד הזה הפתיעו אותה

מהלך של גירושין אינו קל גם כאשר בוחרים בו מתוך מצוקה אמיתית. גם כאשר אין מנוס מלפרק את התא המשפחתי החוויה מתוארת כסוג של אבל רגשי. כדי לעבור את התהליך הקשה הזה באופן מיטבי, עם פגיעה מינימלית בילדים ובעצמנו, חשוב שלהורים יהיה ליווי מקצועי שבו יקבלו כלים לסיוע.

הסיפור של טליה

טליה (שם בדוי), בת 35, מתגוררת ביישוב כפרי סמוך לשפלת יהודה, אם לדן (שם בדוי), ילד בכיתה ד', בנה מנישואיה הראשונים, ואם לילד נוסף, בן שנה, מנישואיה הנוכחיים. טליה הגיעה אלי כשהיא מוצפת ברגשות ובקשיים שמקורם בהתנהלות עם הגרוש, אביו של דן.

ילדים משותפים יוצרים מצב שבו פירוק התא המשפחתי יוצר קשר מסוג אחר – הורות משותפת. המשמעות היא שאין פרידה מוחלטת מבן הזוג לשעבר, והקשר החדש מתנהל סביב המשמעויות הנגזרות מההורות המשותפת. זה הפתיע מאוד את טליה, משום שהתפיסה הראשונית ביחס לגירושין הייתה שמעתה היא תגדל את הילד לבד, בסיוע של אימה.

ביום שבו טליה החליטה להיפרד מבעלה הראשון, היא גילתה שהיא בהריון. היא בחרה להשאיר את ההריון ולגדל את הילד באופן עצמאי. בני הזוג התגרשו וחתמו על הסכם גישור שקבע כי עד שהילד יגיע לגיל שנתיים - הוא לא יישן אצל האב. כיום, לאחר שהילד גדל, קיימים הסדרי ראיה: האב פוגש את בנו פעמיים בשבוע והילד שוהה איתו בכל שבת שנייה.

אב ללא גבולות

לדברי טליה, הסדרי הראייה אינם מתקיימים כסדרם והאב נוהג לבטל שוב ושוב את המפגשים עם בנו ברגע האחרון, דבר שתורם לחוסר יציבות של הקשר ביניהם.

"בכל פעם שדן חוזר ממנו, הילד מפורק ולוקח לו כמה ימים להתאושש מבחינה רגשית ואז גם קיימות הפרעות בבית הספר", מספרת טליה.

מעדותה של טליה עולה כי הגרוש שלה עובד בעבודות לא קבועות ומעולם לא שילם דמי מזונות. מנגד, כל דבר שהבן מבקש ממנו נענה בחיוב ואין גבולות בכלל. לדוגמא, כשדן ישן אצל אביו לעתים הוא נעדר למחרת מבית הספר.

לדבריה, הגרוש מדבר אליה בזלזול ומבקר אותה בנוכחות הבן, ובמילים שלה, "אני עוברת מולו אלימות פסיכולוגית". היא תיארה שני תחומים מאוד בולטים שמשפיעים על חייו של דן :

האחד - האב לא מתנהל באופן אחראי והמקום היציב עבור דן הוא אצל אמו ובעלה השני, שאיתו יש לדן קשר מאוד טוב.

השני - קיימת התנהלות סמויה אצל האב שנועדה לגרום לטליה לחוסר אונים ולכעס. כלומר, לעיתים קרובות האב מתנהל מתוך רצון לפגוע בטליה דרך דן, וטובת הבן לא נמצאת לנגד עיניו.

לצאת ממאבקי הכוח

במהלך המפגשים ראיתי לפניי אישה עם המון כוחות, שמנהלת קריירה מרשימה לצד גידול שני ילדים באחריות, מסירות ודאגה. בנוסף, היא מקיימת חיים חברתיים ומשפחתיים, בהם היא היוזמת והמוציאה לפועל של טיולים ומפגשים משותפים. שיקפתי לטליה את התובנות שלי על מצבה ובהתחלה לא היה לה קל לראות זאת באופן הזה.

הגדרתי את מטרת הטיפול באופן הבא: כיצד לצאת ממאבקי הכוח והתחרות שקיימים בין טליה לגרוש שלה במטרה להביא שלווה ושקט לחייה.

במפגשים עברה טליה טיפול רגשי שהנחה אותה לפעול אחרת מול אביו של דן. לדוגמא: לפני הטיפול, כאשר הייתה מגיעה המלצה מבית הספר לטיפול רגשי עבור דן או כאשר הכיתה שלו התכוננה לצאת לטיול שנתי, טליה הייתה מאוד בעד בעוד שהאב הביע התנגדות נחרצת. במקרה כזה, הייתה טליה כועסת מתקשרת לגרוש ומסבירה את חשיבות הטיפול או הטיול עבור דן והאב היה מגיב בהתבצרות מאחורי עמדתו הראשונית.

את הדפוס הזה של מאבקי כוח בהם כולם יוצאים מפסידים היה צריך לשבור. טליה, כמי שמסוגלת להתנהל כמבוגר אחראי הייתה צריכה לנקוט מהלך שיוציא אותה מזירת המאבק, באופן שישאיר את האב להתמודד לבדו עם התוצאות של החלטותיו. ואכן, ברגע שטליה "שיחררה" את המקום של ההתנצחות והמאבק, "באורח פלא", האב חזר בו והסכים לטיפול הרגשי וגם ליציאה לטיול השנתי.

האובדן של הילדים

ההיבט המכאיב ביותר בסיום הנישואים הוא ה"אובדן" שחווים הילדים - אובדן הקשר היומיומי המתלווה לחיים רגילים של משפחה תחת קורת גג אחת.

מחקרים מראים שילדים להורים גרושים נמצאים במצב טוב יותר, כאשר מתקיים קשר עם שני ההורים, והם לא חווים נטישה של אחד מהם. לכן, גם אם הקשר איננו מיטבי חשוב לשמור עליו.

ילדים נפגעים מאוד כאשר אחד ההורים נעלם מחייהם. חשוב שהקשר בין האב לילדו יהיה יציב ועקבי, כל עוד הקשר סביר. אובדן של קשר משמעותי עם הורה שהיה קרוב לילד במהלך הנישואים עלול לפגוע בילד. תוצאות המחקרים מצביעות על כך, שבנים סובלים יותר מהעדר אב מאשר בנות.

מעורבות ההורים בחיי הילדים משתנה בהתאם לגיל הילד. בגיל הרך הקשר מתפתח באמצעות הטיפול הפיזי בילד (אכילה, רחיצה וכו'), במשחק ובהבעת חום ואהבה. לילדים בגיל בית-ספר ההורים תורמים בעיקר להתפתחות הפסיכולוגית שלהם וזאת על ידי סיוע בהכנת שיעורים, מתן גירוים אינטלקטואליים, עידוד בלמידה מתן הדרכה בעניין ערכים, התנהגות וחברה.

מחקרים מצביעים על כך, שילדים להורים גרושים זקוקים לאב שמתעניין בלימודים שלהם ובהתנהגותם בבית-הספר. הם זקוקים לאב, שאינו מהסס להטיל משמעת ומהווה דמות סמכותית. במילים אחרות, חשוב שהאב הגרוש ימלא את כל התפקידים של הורה – שלא יגביל את עצמו להיות "כספומט" וגם לא ספק של בילויים ושעשועים.

מכאן אנו למדים שילדים רוצים קשר טוב ונורמלי עם האב ועם האם, והורה טוב, גם במצב של הורות משותפת, יאזן בין כל התפקידים שחלים עליו למרות שהזמן המשותף הינו מוגבל.