מהי חרדה חברתית וכיצד מתגברים עליה?

הגיעו אלי להדרכת הורים, זוג מודאג ביחס לבת שלהם טליה שלומדת בכיתה ח'.

טליה היא הבת השנייה שלהם מבין ארבעה ילדים.

הם תארו נערה, שכל מפגש חברתי הוא בשבילה סיוט מתמשך, גם במשפחה המורחבת. בבית הספר היא כמעט ולא מדברת, לא בזמן שיעור ולא בהפסקות. ביישנית מאד, יש לה בכיתה חברה טובה אחת, היום ממש עובר על טליה לאט, ולעיתים היא בוחרת להישאר בבית כשהיא יודעת שחברתה לא מגיעה. ההורים היו חסרי אונים, הם רוצים להקל על הסבל של ביתם ולא יודעים כיצד.

ראשית נבדוק מה היא חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המתבטאת בפחד מוקצן מביקורת, דחייה או השפלה בסיטואציות חברתיות.

מתבגרים הסובלים מחרדה חברתית ייצמדו במצבים חברתיים שונים לאנשים מוכרים וישמרו על שתיקה. הם לא ישתתפו בשיעורים בכיתה, יימנעו ממסיבות וממפגשים חברתיים שמארגנים חבריהם מבית הספר ויעדיפו להתבודד.

אנשים הסובלים מחרדה חברתית, מוטרדים באופן תמידי מהאופן בו הם נראים בעיני אנשים אחרים. הם נוטים לחשוב מחשבות שליליות, על מה אנשים אחרים חושבים עליהם.

האמונה שמלווה אותם היא: אני לא מספיק טוב.

הם בטוחים שההתנהגות שלהם לא מתאימה לסביבה החברתית, הם בעיני עצמם תמיד נראים רע. הם מניחים שהסביבה שופטת כל צעד שלהם.

רוב האנשים מודעים לכך שזה בסדר לפעמים לטעות, או להביך את עצמם. בעוד שאחרים מקבלים זאת, אנשים עם חרדה חברתית הם בעלי עמדות נוקשות, הם נוטים להאמין שתמיד הם צריכים להישמע חכמים, שאסור שיראו שהם מפוחדים, הם בטוחים שמה שהם חושבים על עצמם, כל הסביבה רואה וחושבת כמוהם.

השאלה מה יחשבו עלי מלווה אותם לכל מקום, הם מתמקדים מאד בסימנים חיצוניים, למשל: אם האדם שמולם יפהק, הם יסיקו מיד שהם משעממים, לא תעלה אצלם האפשרות שהאדם שמולם מפהק כי הוא לא ישן בלילה. הם ישימו לב לכל חיוך, הרמת גבה, פיהוק, הטיית ראש, של האדם אתו הם נמצאים, ויפרשו כל רמז חיצוני באופן שלילי, כך התפיסה השלילית שלהם על עצמם מתחזקת. כשהאדם חושב על עצמו מחשבה מסוימת, הוא ימצא כל הזמן צידוקים למחשבה הזאת.

סיטואציה חברתית בשבילם היא סכנה. הגוף מפעיל באופן אוטומטי תכנית למצבי סכנה. המוח הקדום, ההישרדותי, מתחיל לפעול, האדם יחוש בשינויים גופניים שמטרתם להכין את הגוף למלחמה עם יריב, או לבריחה ממקור הסכנה. פעימות לב מוגברות, נשימה מואצת, הזעה מוגברת, בחילות.

אחת הדרכים בהן אנשים עם חרדה חברתית פועלים כדי להתמודד עם החרדה, היא פיתוח שיטות התנהגות המחזירות להם מעט את הביטחון, לדוגמא: נערה בכיתה, כשהמורה מקיימת סבב בהבעת דעה, לפני שיגיע תורה לדבר, תדאג לצאת לשירותים.

התנהגויות כאלו לא מעלימות את החרדה, לרוב אפילו מחמירות את הבעיה, עם הזמן עוצמת החרדה מתגברת, הסכנה הגדולה ביותר לאדם היא ההימנעות: ככל שימנע יותר מסיטואציות חברתיות, המצב ילך ויחמיר כמו במקרה של טליה, שפיתחה תלות בחברתה וכשהיא לא מגיעה לבית הספר גם טליה נמנעת מלהגיע.

אז איך ניתן לסייע לסובלים מחרדה חברתית?

חרדה חברתית היא תופעה קיצונית, הדורשת טיפול. הגורמים להופעת חרדה חברתית קשורים בדרך כלל הן לפגיעות מולדת לחרדה, והן לגורמים אישיותיים ונסיבתיים. כך, למשל, חוויות של דחייה וחרם חברתי, דימוי עצמי נמוך, פרפקציוניזם וסגנון חשיבה נוקשה עשויים לגרום להתפתחות חרדה חברתית.

במסגרת הטיפול נבחן דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים, אשר מגבירים את החרדה ומשמרים אותה. כך, למשל, רבים מהאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית נוטים לחשיבה נוקשה, פרפקציוניסטית ודיכוטומית ("כולם חייבים לאהוב אותי") ולהימנעות מסיטואציות הנתפסות כבעלות פוטנציאל להשפלה או דחייה ("גם ככה אני אעשה מעצמי צחוק. אין טעם שאקח חלק בפעילות בכיתה"). המטרה היא, להרחיב את ההתנסויות ולהשתמש במיומנויות הרגעה עצמית וויסות המצוקה.

לדוגמא: אם טליה מוזמנת למסיבה כיתתית, המחשבה האוטומטית היא לא להגיע, כך לא תתמודד עם הבעיה ולכאורה לא תביך את עצמה. בטיפול נשוחח על מה עתיד לקרות, נרחיב את האפשרויות בכל מצב שממנו חוששת טליה, ונעניק כלים להתמודד עם המצב: כלים להרגעה עצמית, כגון: נשימות, כיווץ שרירים וכו'.

עוד בטיפול יהיה זיהוי של דפוסי החשיבה וההתנהגות התורמים לשימור החרדה, ונבחן באופן מעמיק גם את הגורמים הנפשיים להיווצרותה. זאת, מתוך הנחה שעיבוד גורמי העומק יביא לשינוי ולשיפור בהיבטים רגשיים נוספים שביניהם הדימוי העצמי, המיומנויות החברתיות והיכולת ליצור קשרים אינטימיים מספקים.

למרות שמדובר בתופעה מורכבת, הגורמת לסבל רב, קל לטפל בה ומשך הטיפול נחשב לקצר יחסית. במסגרת הטיפול מתעמתים בני הנוער עם פחדיהם ולומדים כיצד להתמודד.

הטיפול מתמקד בחשיפה באופן הדרגתי לגורמי הפחד, ככל שרמת החשיפה עולה, החרדה פוחתת. המטופלים מפתחים שיטות שתוכלנה לעזור להם במצבים שכאלה. לאט לאט הם פחות נמנעים ממצבים חברתיים, המעגל המחשבתי נפרץ, הם מתחילים לחוות חוויות חיוביות והחרדה הולכת ויורדת.